יחסינו עם בעלי החיים – סקירה מעמיקה

לא קיים הבדל בסיסי בין אדם ובעלי חיים עילאיים ביכולת המנטלית שלהם…בעלי החיים הירודים, בדומה לאדם, באופן ברור חשים הנאה וכאב, אושר וסבל. צ'ארלס דארווין

כילדים ומגדלי חיות מחמד, אנו חווים חיבור עמוק עם בעלי חיים. אנו מרגישים את שמחתם, מרגישים חמלה כלפיהם בעת סבל ולא נותנים יד לפגיעה בהם. אנו מודעים לכך כי בנוסף להיותם דומים לנו בכך שהם רואים, שומעים, מריחים ונעים, הם גם מסוגלים לחוות כאב, סבל והתעללות נפשית כתוצאה מלמשל, כליאה, בידוד ותנאי מחיה לא טובים. עובדה מעניינת היא שאנו נוטים לא להרגיש חמלה דומה כלפי בעלי חיים מסוג שונה, כמו למשל, פרות. אך האם סבל של כלב וחתול שונה מסבלה של פרה ועגל? אנו מודעים לכך שאנו צורכים בשר שהגיע מגופה של פרה שנכלאה ונשחטה, אך הורגלנו כדרך פלא להתעלם מכך. חלקנו אפילו לועגים לקיום שלהם ורואים בהם כחפץ שנועד לשרת את המין האנושי, כל זאת רק בגלל הבדלי סוג היצור החי.

החטא החמור ביותר נגד בעלי חיים אינו השנאה כלפיהם, אלא האדישות לגורלם. ג'ורג' ברנרד שו

סוגנות, אפליה על בסיס סוג היצור החי, מזכירה את הבסיס לכל צורות האפליה – קבוצה המאמינה כי היא עליונה על אחרות וכתוצאה מכך היא מנצלת, שוללת חופש, משעבדת ולעתים רוצחת בכוונה תחילה. ניצולי שואה רבים הבינו את הבעיה בסוגנות מסוג כזה, ודימו זאת לאפליות שבוססו על אנטישמיות (השואה), צבע עור (משטר העבדים באמריקה), סקסיזם (הפליית נשים),   הטרוסקסיזם (הפליה על בסיס מיניות) ועוד. האם באפשרותנו  לבחור לאיזו אפליה להתנגד ובאיזו לתמוך? נותר לנו להחליט האם אפליה היא פסולה מן היסוד או לא.

אושוויץ מוקם מחדש בכל מקום שבו מתבונן מישהו בבית מטבחיים וחושב: אלה הן רק חיות. תיאודור אדורנו

לא קשה לראות את המצב בו אנו עומדים כרגע, אבל גם לא קל. אנו עומדים בפני השמדה המונית על בסיס סוג. נחזור לשאלה הבסיסית, למה אנו מרגישים חמלה כלפי חיה מסוג אחד ומתעלמים מסבלה של אחרת? ברשתות מזון רבות פרות מצטיירות כשמחות ומחייכות, אך האמת היא שברגע זה, עשרות משאיות מובילות אותן, לאחר חיים בתנאי כליאה והתעללות יום יומית, אל משחטות. כשהן מגיעות למקום, כיוון שהן מפוחדות מהעתיד לקרות להן, הן נדחפות החוצה בעזרת שוקרים חשמליים, נתלות הפוך ונשחטות.

בתעשיות תרנגולות החופש, ההבדלים אינם משמעותיים כלל. למרות כי ניתן לתרנגולות מרווח מחיה גדול יותר במעט מאשר התעשיה המקבילה מאפשרת, טכניקות גידול כדוגמת שינויים גנטיים הגורמים לנכויות קשות, חיתוך מקור, השמדת אפרוחים זכרים וכליאה כמובן. הסיבה העיקרית המובילה למצב זה היא ההתייחסות אל בעלי חיים אלו כאל מוצר דומם. לכן, כל צורת גידול תכיל אלמנטים של התעללות והזנחה קשה ועל כן תהיה פסולה. הצעות להטבת אורך חיי בעלי החיים לפני השחיטה אינן תקפות כיוון שהתעשיה לא תוכל להיות רווחית בצורה כזאת ולכן לא תתקיים. כך גם לגבי שחיטה, כל צורה אחרת לא תוכל להיות הומנית כיוון שהשמדת חסר ישע הינה פסולה מיסודה ובנוסף, אינה רווחית ולא ריאלית.

מאות אנשים טוענים שהם אוהבים בעלי חיים כאשר הם אוכלים פעם או פעמיים ביום נתחי בשר שבאו מבעלי חיים שעברו מסכת עינויים במשך כל חייהם. ג'יין גודול

מה לאוכלי הבשר ולעובדות אלו? תעשיית המזון מבוססת על רווחים בלבד הנובעים מצריכה כמובן. ירידה בצריכה מובילה לתוצאה מקבילה ישירה בתעשיית המזון. עולה השאלה, האם אפשר לחיות בצורה כזאת? האם זה נורמלי לצרוך מוצרים הגורמים לאלימות ומוות המוני שכזה? כאן מגיעה החלטתכם בלבד, האם להגיד לא להתעללות שכזו או להמשיך לשלם מס שפתיים בכל ארוחה.

זוהי האמפתיה האנושית כלפי כל היצורים החיים שהופכת בן אדם לבן אדם באמת. אלברט שוויצר

המשיכו לסקירה מעמיקה של ההיבט הבריאותי בסיבות טבעונית או לאיך להיות טבעוני.

השאר תגובה